החלטה בתיק דמ"ש 14249-05-11 - פסקדין

1.         בפני בקשה לתיקון פסק דין שניתן ביום 18.1.2012, על דרך של מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים.

2.         העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

א.         המבקש (להלן: "העובד") הועסק אצל הנתבעת בין המועדים 19.5.2009 ל-11.5.2010 והגיש תביעה נגד המשיבה (להלן: "החברה") לתשלום זכויות המגיעות לו עקב תקופת עבודתו אצלה וסיומה. בין היתר, עתר לסעד של תשלום פיצויי פיטורים וכן החזר בגין קיזוז מלוא שכר חודש מאי 2010. נעיר כי הקיזוז נעשה בגין רכיב שכונה "הלוואה", אשר הוסכם על הצדדים כי מדובר בעלות הכשרת התובע.

ב.         ביום 18.1.2012 הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן אשר קיבלה תוקף של פסק דין:

"...

1.         מבלי להודות בחבות כלשהי מצידה תשלם הנתבעת לתובע בפשרה סכום של 11,000 ש"ח מתוכם סכום של 5,000 ש"ח כפיצויי פיטורים נטו, והיתרה בסך 6,000 ש"ח כהפרשי שכר ברוטו.

2.         ...בגין הסך של 6,000 ש"ח ינוכה מס כחוק, ולתשלום יצורף אישור על הניכוי או תלוש שכר.

טופס 161 א' נחתם ונמסר למנהל הנתבעת במעמד הדיון.

3.        עם מתן תוקף של פסק דין להסכם שבין הצדדים, אין לצדדים תביעות כלשהן זה כלפי זה הנובעות מיחסי עובד ומעביד שביניהם, ומסיומם.

..."

 3.        בסמוך לאחר הדיון, העבירה החברה לעובד סך המחאה על סך 7,839.54 ש"ח - 5,000 ש"ח מתוכם בגין פיצויי הפיטורים המוסכמים, והיתרה, בסך 2839.54 בגין הפרשי השכר בסך 6,000 ש"ח לאחר קיזוז מס של 48% וכן קיזוז מס בריאות וביטוח לאומי.

4.         עקב התשלום האמור הגיש העובד בקשה לתיקון פסק הדין, במסגרתה ביקש כי פסק הדין יתוקן כך שבית הדין יקבע כי הפרשי השכר משולמים בגין שכר חודש מאי 2010, והיתרה בגין הפרשי שכר בעבור שנת 2010. זאת, מפני שבין הצדדים "היתה תמימות דעים כי התובע זכאי לקבל את שכר חודש מאי 2010". לטענת העובד, בגין מאי 2010 כבר שולם מס ועל כן לא היה מקום לכלול אותו בתלוש השכר שהופק לאחר מתן פסק הדין ובעקבותיו.

לטענת העובד, הוא ובא כוחו לא היו ערים לניסוח המדוייק של הסכם הפשרה והתוצאה עלולה להיות כי ישא בתשלומי כפל מס בגין חודש מאי 2010.

5.         החברה התנגדה לבקשה. לטענתה, משניתן פסק דין בהסכמה לא ניתן לתקנו מבחינה פרוצדוראלית, מה גם שהעובד היה מיוצג. כמו כן, מבחינה מהותית, לא ניתן להתערב בהסכמה אליה הגיעו הצדדים. נטען כי פסק הדין ברור וכי אין בפרוטוקול הדיון כל אחיזה ל" תמימות הדעים" בדבר שכר חודש מאי 2010, אותה הזכיר העובד.

החברה טענה כי בהתאם להסכמות, ניכתה מס כדין מהסך ברוטו שנקבע לתשלום והסכום הועבר במועדו לעובד.

6.         לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאנו שלא להיעתר לבקשה משני טעמים. ראשית, סעיף 81 לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984 מתיר להורות על תיקון טעות בפסק דין רק שעה שהוגשה הבקשה תוך 21 ימים, או שהינה בהסכמת הצדדים. בענייננו, אין הבקשה עומדת בתנאים אלה.

            שנית, אף מבחינה מהותית אין מקום להורות על התיקון. פסק הדין מורה בבירור כי סך 6,000 ש"ח ישולם כהפרשי שכר ברוטו וכי מסכום זה ינוכה מס כחוק ולתשלום יצורף תלוש שכר. עולה, כי הצדדים הסכימו שסך 6,000 ש"ח הינו סכום ברוטו.

            הטענה בדבר תשלום כפל מס אינה מעלה או מורידה לעניין זה. ככל שסבור התובע כי שילם מס בכפל, הוא רשאי לפנות לרשויות המס ולהסדיר מולן את ההחזר אשר לו הוא זכאי. ודוק: אין חולק כי הסכומים ששולמו לעובד במסגרת הסכם הפשרה אשר קיבלת תוקף של פסק דין שולמו לו כהפרשי שכר בגין תקופת עבודתו בחברה.

7.         סוף דבר - הבקשה נדחית.